אימפריאליזם. השלב הכמעט סופי של הקפיטליזם

לנין במאמרו “Imperialism: A Special Stage of Capitalism 1916” טוען כי האימפריאליזם הנו שלב מתקדם באבולוציה של המדינות הקפיטליסטיות, בו התחרות החופשית מפנה את מקומה למונופול קפיטליסטי. מההבנה של הטקסט עולה כי האימפריאליזם הנו ריכוז הון רב בידי גופים מעטים, המבססים את שליטתם בארצות שמעבר לים במסגרת הקולוניאליזם. חשוב לציין כי האימפריאליזם צמח מתוך הקפיטליזם  ובכך הפך לניגודיות מוחלטת לשיטת המשטר הקפיטליסטי ובמילים אחרותהגולם קם על יוצרו. 

אליבא דלנין, בשלב האימפריאליזם ההון והייצור מתרכזים בידי גופים מעטים וענקיים: קרטלים, סינדיקטים וטראסטים. כמו כן, מתרכז ההון הבנקאי במספר קטן של בנקים מונופוליים גדולים, ומתמזג עם ההון של התאגידים התעשייתיים המונופוליסטיים. הבנקים שולטים בהון ובהכנסות האדירות שבמדינות, וכך טווה האוליגרכיה הפיננסית רשת של קשרי תלות, בו לכודים כל המוסדות הפוליטיים והכלכליים. כך מצליחות החברות הכלכליות, המחזיקות בכוח פוליטי רב, להשפיע על הממשלות להילחם עבור שטחים מעבר לים. או-אז משתנה אופיו של הקולוניאליזם – מהשתלטות חסרת מעצורים של המעצמות הקפיטליסטיות על טריטוריות ‘ריקות’ לחלוקת העולם כולו לטריטוריות המנוצלות על ידי אוליגרכיות כלכליות.

לשלב האימפריאליזם הקפיטליסטי מאפיינים מובחנים: ריכוז ההון והייצור הולידו מונופולים תעשייתיים בעלי תפקיד מכריע בחיים הכלכליים. ההשתלטות המאסיבית של הקרטלים התעשייתיים על חומרי הגלם החיוניים ביותר, בייחוד על פחם ופלדה, מחדדת את הפער בין תעשיות המאוגדות בקרטלים לבין כאלה שאינן, וגורמת לדחיקתן של האחרונות; מיזוג ההון הבנקאי המלווה וההון התעשייתי היצרן, ויצירת אוליגרכיה כלכלית על בסיס הון פיננסי זה; ייצוא ההון מקבל משנה חשיבות יחסית לייצוא סחורות; חלוקת העולם בין תאגידים מונופוליסטיים בינלאומיים; והשלמת החלוקה הטריטוריאלית של העולם בין המעצמות הקפיטליסטיות הגדולות.

ההון הפיננסי הוסיף על המוטיבציות הישנות של הקולוניאליזם את המאבק על מקורות חומרי גלם, על ייצוא הון, על ‘אזורי השפעה’, על עסקאות רווחיות וזיכיונות, על רווחים מונופוליים ועל הטריטוריה הכלכלית בכלל. “תפיסת” כל טריטוריות העולם על ידי המעצמות הקפיטליסטיות מביאה למאבק אינטנסיבי על חלוקה וחלוקה מחדש של העולם.    

לנין משוכנע כי מאפייני האימפריאליזם – האוליגרכיה, המונופולים, החתירה לשליטה במקום לחירות, הניצול של מספר גדל של אומות חלשות על ידי קומץ מדינות חזקות ועשירות, קיומה של בורגנות במדינות עשירות, המתקיימת מייצוא הון ומגזירת קופונים, ואי שוויוניות מופגנת– משקפים קפיטליזם טפילי ודקדנטי. לדעתו, זוהי שירת הברבור של הקפיטליזם שייגרם על ידי מלחמה בין המדינות הקפיטליסטיות, אשר תתפתח מהתחרויות והמאבקים הכלכליים ביניהן.

לנין כתב את מאמרו כדי לענות על השאלה ‘מדוע מעמד הפרולטריון העולמי לא התאחד כדי למרוד נגד השלטון’ כפי שטען מרקס, אלא התאחד כדי להלחם נגד עצמו במסגרת מלחמת העולם הראשונה. הסבר נפוץ לכך טמון בלאומיות מדינית, רוצה לומר כי מעמד הפרולטריון ראה עצמו כאזרח מדיני קודם לכל בעיניו אשר שומר אמונים לשלטון ולהתוויתו המדינית.

במסגרת הגלובליזציה בימינו מעבירות חברות מערביות את מפעליהן לעולם השלישי, וכך נהנות מכוח עבודה זול, ממיסים נמוכים ומעלויות נמוכות. למרות שתעסוקה זו עולה בהרבה על האלטרנטיבות – עבודה בשדות אורז, בזנות, בבתי חרושת מקומיים – העמיקו בתקופה הגלובלית הפערים בין המדינות העשירות לבין יתר המדינות. אולם למרות הפערים הגדלים בין המדינות – ובתוכן פנימה – התחרות ביניהן איננה באה לידי ביטוי במלחמה, כי אם בשיתוף פעולה. הדבר מתאפשר במידה רבה הודות לתפקידה הדומיננטי של ארצות הברית במערך הקפיטליסטי הבינלאומי.

חזונו של מרקס לא צלח משום שמעמד הפרולטריון העולמי לא יתנגד לממשלתו הלאומית המקומית ולפיכך לנין ביקש להוסיף שלב נוסף בכדי לנסות ולשמר את הנחת היסוד האומרת כי מעמד הפרולטריון העולמי יתאחד כדי למרוד נגד שלטונו שלו ולכן מי שילחם אחד בשני יהיו אלו האימפריות עצמן ברשות המדינות שתהוונה שכירי חרב ומוציאים לפועל של מעמד הבורגנות והאליטות. אנו נמצאים בפתח שנת 2019, האם יקום מעמד זה אי פעם כדי להתאחד ולמרוד נגד מדינתו? האם השייכות (הזהות) הלאומית כל כך חזקה אשר מתעתעת ומעוורת רבים לנוכח ניצולן של הממשלות

סין. שלום. 

תרומה לכתיבת מאמרים

כתיבת הבלוג מעבר לכך שהיא הנאה צרופה, דורשת זמן, מחקר, ומקורות. לא תמיד המקורות נגישים וישנה הוצאה כספית הכרוכה בכך. אם אהבתם את המאמרים ותרצו לקרוא עוד, אשמח לתרומה. ועכשיו, תיהנו ותודה

ערוץ הטלגרם

הדרך הכי טובה לדעת מתי עולה עוד מאמר לבלוג ולהיות הראשונים לקרוא, היא להצטרף לערוץ הבלוג בטלגרם. הקליקו על הלוגו כדי להצטרף לקהילת קוראי הבלוג

Facebook Comments

    Leave Your Comment Here

    error: