כדי להחזיר חוב, צריך ליצור חוב

"If the American people ever allow private banks to control the issue of their currency, first by inflation, then by deflation, the banks and corporations that will grow up around them will deprive the people of all property until their children wake up homeless on the continent their Fathers conquered” (Jefferson,1809).
Thomas Jeferson
3d President of the U.S

מזה כעשור וחצי אנחנו הציבור, הבורג הקטן, האזרח המצביע בקלפי בשיטת המשטר הדמוקרטי (“המשטר הגרוע ביותר הקיים מלבד כל יתר שיטות המשטר” ,ווינסטון צ’רצ’יל, 1947), חי על אשראי/חובות שהם למעשה פיקציה של כסף נזיל שנולדה במחשבי הבנקים. אם לפני עשרים שנה, היינו צריכים להעמיד ערבויות ולהוכיח יכולת החזר בגין הלוואות שרצינו לקחת, היום למעשה הכול נעשה בקליק אחד ללא ערבים, בתנאים נוחים ובתשלומים. פשוט היפכו את המינוס לפלוס כפי שחברת ישרכארט מדרבנת אתכם במודעה שנתלתה באחד הצמתים במרכז הארץ. הסרטון המושמץ, נגנז בעקבות לחץ ותסיסה ציבורית על ידי המפקח על הבנקים.

 

המודעה שנגנזה בעקבות לחץ ציבורי
בהתאם לסעיף 38 לחוק בנק ישראל (2010) מוטלת על התאגידים הבנקאיים "חובת נזילות" - חובה להחזיק "נכסים נזילים" כרזרבה בהתאם להוראות הנזילות. "נכסים נזילים" - נכסים אלו הם חלק מבסיס הכסף וכוללים את המזומן שבכספות הבנקים ואת חשבונות העו"ש של הבנקים בבנק ישראל. שיעור חובת הנזילות תלוי בסוג הפיקדון: 6% על פיקדונות עו"ש, 3% פיקדון לטווח של שבוע עד שנה, ולפיקדונות מעל שנה אין חובת נזילות. 
בנק ישראל

כדי להבין את סעיף 38 משמאל, אתן דוגמא קלה לחישוב. ניקח לצורך העניין את פקדונות העו”ש. בהינתן יחס רזרבה של 6% הקיים בישראל, מגיע לקוח לבנק ומפקיד בחשבון העו”ש שלו 100 ₪, שמהם הבנק נדרש לשמור 6 ₪ כרזרבה ואת ה- 94 ₪ הנותרים הוא יכול להלוות ללקוח אחר בתוספת ריבית והצמדה. פעולת ההלוואה מייצרת למעשה פיקדון חדש שבו רשומים 94 ₪ שלא היו קיימים קודם וזאת מכיוון שללקוח הראשון עדיין יש פיקדון של 100 ₪. כעת, הפיקדון החדש מאפשר לבנק לייצר שוב הלוואה בגובה של 94% ממנו וכן הלאה. ה 100 ₪ לא חייבים להיות שטר, הם יכולים להיות פשוט רשומת מחשב, שברגע שהם מגיעים למערכת הבנקאית, הם מצייתים לכללי שיטת הרזרבה החלקית. תחשבו מה קורה כשאין חובת נזילות כמו בפקדונות של מעל שנה

ההיגיון מאחורי "הענקת הרישיון" הזו לבנקים לייצר כסף, הוא שהשוק החופשי יכתיב את האופן שבו הכסף הזה מתגלגל לכלכלה ובונה אותה. ממשלות אמורות, על פי התפיסה הניאו־ליברלית, להתערב כמה שפחות בשווקים והבנקים הם לא יותר מצינור הזרמה של כסף לשוק החופשי - מעין מתווכים. אבל במציאות של 40 השנים האחרונות החלו להתברר התוצאות העגומות של הענקת כוח כה גדול למערכת הבנקאית. שכן אם בנקים שולטים על האופן שבו נוצר כסף, הרי שהם גם שולטים על האופן שבו הוא מחולק.
איתי להט
כלכליסט

 תשעים ושבעה אחוזים מהכסף בעולם אינו קיים באמת בצורת שטרות ו/או מטבעות, אלא מדובר ברשומות מחשב! כך שאם כל אזרחי העולם ירצו לפדות את כספם בבת אחת, לא יהיה לבנקים מה לתת להם. וכאן בדיוק נכנס המונח “ספקלוציה” לצורך קביעת דרגת שווי הלקוח על פי פקדונות הבנק שבחזקתו לבין מתן אשראי שהבנק יכול להעניק. ולפיכך, יש רגולציה בכסות המפקח על הבנקים אשר תפקידו הוא לשמור על מינימום סיכון של חדלות פירעון מצד הבנק כפי שקרה במשבר 2008, על ידי עמידה על משמר של יחס הרזרבה. אז איך מייצרים כסף? על ידי המשפט השגור בפי רבים “כסף מביא כסף“.

  ייצרני הכסף הם הבנקים המסחריים בצורת רשומות מחשב (כי הרי רק בנק ישראל מדפיס כסף) אשר קיבלו רישיון לעשות זאת (או יותר נכון להלוות זאת) מהבנקים המרכזיים, כדוגמת בנק ישראל, והם עושים זאת בקליק אחד באמצעות הלוואות, משכנתאות, ריביות ומסגרות האשראי שהם נותנים לנו. תחשבו על זה כך, המוצרים שאתם קונים מהבנק הם כמו המוצרים שאתם קונים במכולת השכונתית, רק שכאן אתם קונים מוצר שקוראים לו “אשראי” שאותו לא ניתן לתלות בארון או לאכול לארוחת בוקר, אבל עליו תמשיכו לשלם ריבית נשך שנתית. אם לא נצרוך מהם, כיצד נניע את הכלכלה? פחות מאחוז בודד של האוכולסיה העולמית מבין זאת. אגב, יש הרבה בנקאים שקוראים לשיטה “יצירת אשראי” ולא “יצירת כסף” יש מאין. בסופו של דבר, השיטה מנתבת את כל הכסף בשוק שהבנקים יוצרים על ידי מתן אשראי, בחזרה לכיסם של הבנקים פלוס הריבית. כולנו בעלי חובות המשועבדים לבנקים! – מדינות, חברות ומשקי בית פרטיים. כשההלוואה מוחזרת פלוס הריבית – אנחנו נעשים עניים יותר, והבנקים עשירים יותר. זו דרכה של כלכלה. 

I believe that banking institutions are more dangerous to our liberties than standing armies, Jefferson 1809.
Thomas Jefferson
3d President of the U.S.A

תרומה לכתיבת מאמרים

כתיבת הבלוג מעבר לכך שהיא הנאה צרופה, דורשת זמן, מחקר, ומקורות. לא תמיד המקורות נגישים וישנה הוצאה כספית הכרוכה בכך. אם אהבתם את המאמרים ותרצו לקרוא עוד, אשמח לתרומה. ועכשיו, תיהנו ותודה

ערוץ הטלגרם

הדרך הכי טובה לדעת מתי עולה עוד מאמר לבלוג ולהיות הראשונים לקרוא, היא להצטרף לערוץ הבלוג בטלגרם. הקליקו על הלוגו כדי להצטרף לקהילת קוראי הבלוג

בשנת 2010 הקים דייסון, כלכלן צעיר בוגר אוניברסיטת לונדון, את “כסף חיובי”, עמותה שלא למטרות רווח שמטרתה להפיץ את הידע שנצבר אצלו ואצל עמיתיו על השיטה המוניטרית, ליידע את מקבלי ההחלטות, להשפיע ברמה הממשלתית ולהציע פתרונות. הסרט הוא ארוך עם כתוביות באנגלית אבל שווה צפייה מפאת האבסורד של הכוח הבלתי נדלה של הבנקים.

WHO RUNS THE WORLD? BANKS.

?ומה עלה בגורל הפרסומת של ישראכרט

הכלכלה חופשית - אבל אנחנו לא

Facebook Comments

    Leave Your Comment Here

    error: