Prozbul

ספר דברים

פרק טו פסוקים א-ו

א מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. ב וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ: לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוָה. ג אֶת-הַנָּכְרִי, תִּגֹּשׂ; וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת-אָחִיךָ, תַּשְׁמֵט יָדֶךָ. ד אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן: כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ, יְהוָה, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ. ה רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. ו כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ.

המקרא מלא בחוקים סוציאליים בין אדם לחברו. הפסוק שבו פתחתי מורה על שמיטת קרקעות, כל 7 שנים. סופרי המקרא ציינו באוזנינו את ‘הריסטרט’ הכלכלי עוד לפני ** אלפי שנים שבו חובה על אנשים פרטיים לסלק חובות כאלו ואחרים (המקרא לא ציין אילו סוגים) ובכך בשערינו עני אחד לא יהיה. ובכל שנת השמיטה גם אם הקרקע תניב פרי, אין למכור אותו אלא להפקיר אותו בשטח או פשוט לאכול ממנו ואת הקליפות אין לזרוק מלשון “בזבוז”. במילים אחרות, זה פתח למלקטים פיראטיים.

ספר דברים

פרק טו פסוק ט

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-יְהוָה, וְהָיָה בְךָ חֵטְא.

אזהרת המקרא אומרת כי אם לא תעשה כן, יהיה בך חטא. כלומר, סופרי המקרא ציירו בפנינו חוק אשר מורה למלווה הכספים לבטל את חובות האביונים בשנת השמיטה. סופרי המקרא ללא ספק, ידעו טיבו של אדם מהו ועל כן סיימו באות אזהרה כי מפר החוק יחטא לאלוהים.

מקור המילה פְּרוֹזְבּוֹל

מקור המלה “פרוזבול” בשפה היוונית. 

החלק הראשון, פרוס הוא מילת יחס:”בפני”, “אל”, “בנוכחות”, “לידי” וכו’. ואילו בול היא מועצה או אסיפה, מובן שיכול להיות תקף להרכב בית דין, בוודאי אם הוא מכונס אד-הוק לצורך קבלת מסמך פרוזבול בשנת שמיטה, בניגוד לערכאה משפטית קבועה. יש מי שסבור שהביטוי הוא צורה מקוצרת של פרוס בול בולטון – בפני אסיפת היועצים.

בכל אופן, ברור כי מדובר במסירה פורמלית של עניין במסגרת הסדר בתחום המסחרי.

 מתוך הספרייה הלאומית: פרוזבול: מחילה על חובות ודאגה ליציבות כלכלית

מה שארע כתוצאה מחוקים אלו זה תהליך שבו המלווים לאט לאט הפסיקו להלוות מפני פחד מאי החזרת החובות במיוחד בשנה החמישית והשישית הקרובות לשנת השמיטה (שביעית כאמור). כיצד המח היהודי פתר ועקף את מכשול אי החזרת החובות? פשוט! בימי בית שני הילל הזקן תיקן תקנה וקרא לה ‘פרוזבול’ שבו למעשה המלווה מעביר את שטר החוב לבית הדין, והוא (המלווה) הופך להיות נאמן בית הדין, ובכך העסקה הופכת להיות בין הלווה לבין הציבור (בית הדין) עם קריאת המילים “הריני מוסר לכם כל החובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה. ובמילים אחרות, כעת הלווה חייב בפני בית הדין לפרוע את החוב במלואו גם בשנת השמיטה כיוון שעל בית הדין לא חלה מצוות השמיטה (מדאורייתא), בית הדין יכול לגבות אותו גם לאחר תום שנת השמיטה (מדרבנן). הנה הסבר פרקטי יותר וזה הולך כך

?האם הפרוזבול קיים כיום

הנגיד סטנלי פישר חותם על שטר הפרוזבול, 2008

בימינו, הולכים ומתמעטים שטרי הפרוזבול על אף שישנם ברשות הבנקים בישראל ובמקומות אחרים בעולם, שטרי פרוזבול, המאפשרים ליהודים שומרי המצוות ללוות כסף מהבנק ולהחזיר לו גם בשנת שמיטה. למעשה, ציבור שומרי המצוות איננו מוטרד מן האיום של מחיקת החוב בשנת השמיטה, וטענות מעין אלו אינן נשמעות בפיהם של מלווי/בעלי חוב. כלומר הפרוזבול איננו רלוונטי אבל אם יעלה הצורך אי פעם, ישתמשו בו.

ולגבי אלו שלא שומרים מצוות, האם תיתכן שמיטת כספים בשנה השביעית מצד המלווים העיקריים, דהיינו, הבנקים

תרומה לכתיבת מאמרים

כתיבת הבלוג מעבר לכך שהיא הנאה צרופה, דורשת זמן, מחקר, ומקורות. לא תמיד המקורות נגישים וישנה הוצאה כספית הכרוכה בכך. אם אהבתם את המאמרים ותרצו לקרוא עוד, אשמח לתרומה. ועכשיו, תיהנו ותודה

ערוץ הטלגרם

הדרך הכי טובה לדעת מתי עולה עוד מאמר לבלוג ולהיות הראשונים לקרוא, היא להצטרף לערוץ הבלוג בטלגרם. הקליקו על הלוגו כדי להצטרף לקהילת קוראי הבלוג

Facebook Comments

    Leave Your Comment Here

    error: