לא נחשלים אלא מנוחשלים

יש עוד אמת אחת שלא נעים לדבר עליה. נכנסנו לעוד משפחה אחת עם עשרה ילדים. הם גרו עד עכשיו בקטמונים בדירת חדר וחצי, 12 נפשות, והעבירו אותם לדירה בת ארבעה חדרים... הרופא אומר שאין שם דבר אוויר. האב - חולה אסטמה. אמנם יש לו עגלת ירקות במחנה יהודה, גם הוא וגם היא - למרות שלא שאלתי אותם, אני מוכנה לתת את ראשי שאינם יודעים קרוא וכתוב. הם בגיל כזה, שיכולים להיות להם עוד עשרה ילדים.
גולדה מאיר
1971 ראשת ממשלת ישראל

בספרו “לא נחשלים אלא מנוחשלים: מזרחים ואשכנזים בישראל, ניתוח סוציולוגי ושיחות עם פעילים ופעילות” טוען שלמה סבירסקי, כי מעמדם הנמוך של המזרחים בישראל אינו תוצאה של מורשת העבר שלהם, אלא תוצאה של דפוסי היקלטותם בארץ, שיצרו נחיתות מכוונת. כנגד אסכולת ה”פונקציונליזם המבני”, אשר יוצאת מנקודת הנחה, כי חברה ישראלית מודרנית בעלת מבנה מגובש הייתה קיימת עוד טרם הגעתם של העולים המזרחים לארץ, וטוענת כי יש לקלוט אותם ולהטמיעם בחברה “באמצעות מודרניזציה”, מציע סבירסקי לראות ב”גישת התלות” כאזמל מנתחים חד ומדויק יותר. מהו אופן הניתוח של יחסי העדות בישראל לפי כל אחת מהגישות?

לפי גישת ה”מודרניזציה”, קבוצות מסורתיות עוברות תהליך “מודרניזציה” הודות למעבר של התפשטות ערכים ודפוסי פעולה “מפותחים” מקבוצה מפותחת לקבוצה “מסורתית”. התהליך הנו חד-כיווני ובלתי נמנע, ובסופו תתאפיין הקבוצה המסורתית ב”רמת התפתחות” הדומה לזו של החברה המודרנית. במקרה הישראלי, יוחסה לחברה הישראלית מודרניות, כאשר האשכנזים זוהו כ’חברה הישראלית’, כאוכלוסיה ‘כללית’ בעלת ערכים מתקדמים. הואיל והעולים מאסיה ומאפריקה זוהו עם בערות ונחשלות, הרי שהמודרניזציה, אשר תושג באמצעות לימוד וחיקוי, תוביל לכך שהם ינטשו את הנורמות והערכים מזרחיים (דה-סוציאליזציה) ויאמצו נורמות וערכים מודרניים-מערביים (רה- סוציאליזציה). או-אז, תושג השתלבותם המלאה בחברה תוך טשטוש ההבדלים השרויים בינם לבין האשכנזים. זאת ועוד, עם תום התהליך יושג פיזור מלא של העולים בסטרוקטורה החברתית. בינתיים, בטרם עלה בידיהם למחוק את ה”פערים” בינם לבין האשכנזים, מאיישים המזרחים את רבדיו הנמוכים של שוק העבודה.  

סבירסקי טוען כי ‘גישת התלות’ מספקת תיאור והסבר מהימן הרבה יותר. לפיה, ה”מודרניזציה” הנה חלוקת-עבודה במערכת קפיטליסטית, שבה ממלאים בני כל קבוצה תרבותית-אתנית תפקידים מוגדרים, המניבים תגמולים לא שווים. המזרחים הופנו לשוק העבודה המשני – לרוב עבודת כפיים הדורשת פחות מיומנות, ומניבה שכר דל, אפשרויות קידום מוגבלות וביטחון תעסוקתי נמוך, ואילו האשכנזים הופנו למשרות ניהול, לתפקידי פיקוח במגזרים היצרניים, ולפקידות הגבוהה בביורוקרטיה הציבורית. חלוקת העבודה התרבותית הממוסדת מכה שורש הודות להון המצטבר, לשליטה ולקשרים של האשכנזים – השואפים לשמר את מעמדם – לעומת נחיתותם המתמשכת ותלותם הגוברת של בני הקבוצה המזרחית המנוצלת. על כן, לא זו בלבד שתהליך הלא-שוויוני לא צפוי  לצמצם את ה”פערים”, אלא שהם עתידים אף להעמיק.  זאת ועוד: סבירסקי מערער על ההנחה שהמשק היה מודרני ומפותח כבר בתקופת היישוב. להיפך: המשק התפתח הודות לעלייה הגדולה, והעולים המזרחים נטלו חלק אינטגראלי בהפיכתו של המשק ל”מודרני”. לפיכך, המודרניות של האשכנזים התאפשרה הודות לכוח העבודה הזול, הנחוץ לפיתוח הכלכלי המואץ, אשר סיפקו המזרחים.

תרומה לכתיבת מאמרים

כתיבת הבלוג מעבר לכך שהיא הנאה צרופה, דורשת זמן, מחקר, ומקורות. לא תמיד המקורות נגישים וישנה הוצאה כספית הכרוכה בכך. אם אהבתם את המאמרים ותרצו לקרוא עוד, אשמח לתרומה. ועכשיו, תיהנו ותודה

ערוץ הטלגרם

הדרך הכי טובה לדעת מתי עולה עוד מאמר לבלוג ולהיות הראשונים לקרוא, היא להצטרף לערוץ הבלוג בטלגרם. הקליקו על הלוגו כדי להצטרף לקהילת קוראי הבלוג

השיר יצא נגד עידוד ילודה רבה, משום שזה מגביר את הסיכוי שהילדים וההורים יישארו במעגל העוני, ועם השנים קיבל השיר מעמד של שיר עממי המנוגן בחתונות ובבריתות. המבע האירוני שבשיר חמק מאוזני המאזינים, ועבור רבים הפך להיות שיר המעודד ילודה וילדים בטענה שילדים זה שמחה.
יהושע סובול
מחזאי ההצגה קריזה 1976

לדידו של סבירסקי, הפרודוקטיביזציה של המזרחים והבידול האקולוגי-עדתי – עיירות פיתוח, ערי עולים, שכונות מצוקה – עתידים להעמיק את הבידול התרבותי, אשר יבוא לידי ביטוי גם במישור הפוליטי, כמו בדפוסי הצבעה עדתיים. לדעתי, התמונה המצטיירת יכלה להיות עשירה יותר, לו הייתה התייחסות לגיוון המעמדי בקרב המזרחים – כשליש מהמזרחים נמנים על המעמד הבינוני, בעיקר אלה החיים בערים הגדולות. האם הגיוון המעמדי משפיע על ההזדהות התרבותית – האם מזרחים בני מעמד בינוני ובינוני-גבוה מזדהים עם הפרולטריון המזרחי, או עם האשכנזים? האם מזרחים בני מעמדות כלכליים שונים נבדלים זה מזה בדפוסי ההצבעה שלהם? מחקר שכזה עשוי לזרוק אור על היחס שבין מעמד לבין זהות, וללמד על משקלם בשיקולי ההצבעה.

Facebook Comments

  • האחת

    מעניין מאד- מתי כתב סבירסקי את ספרו והאם לדעתך התיאוריה שלו רלוונטית גם היום?

    • adminrosen

      אז אוקיי פטוניה..
      מקור: סבירסקי, שלמה. לא נחשלים אלא מנוחשלים. חיפה: מחברות למחקר ולביקורת, 1981,
      עמ’ 1- 90.
      לגבי הרלוונטיות של התאוריה. אני חושבת שהילדים של אותם עולים בעיירות הפיתוח ובשכונות המצוקה אשר קישרו בין השכלה לעוני, קמו ועזבו.
      לא מזמן היה תחקיר בשם “סלאח פה זה ארץ ישראל” של דוד דרעי בן כמה פרקים שדיבר בדיוק על זה. על הילדים שהצליחו לצאת ועל אלה שנשארו מאחור והסיבות לכך. רמז….זה תמיד יהיה אשמתה של הממשלה

Leave Your Comment Here

error: