ההיית או חלמתי חלום: תימני כנרת – פרשת התיישבותם ועקירתם תרע”ב- תר”ץ 1912- 1930

  סיפור התיישבותם של תימני כנרת נחשב להערת שוליים בהיסטוריה הלאומית בארץ ישראל. ספרו של יהודה ניני, “ההיית או חלמתי חלום: תימני כנרת – פרשת התיישבותם ועקירתם תרע”ב- תר”ץ 1912- 1930” מציג עדויות, מסמכים ומלווה בניתוח כרונולוגי את סיפורם, מרגע הגעת השליח הציוני שמואל יבנאלי לדרום תימן בשנת 1911 על מנת לשדלם לעלות ארצה, דרך קשיי התאקלמתם ועד לגירושם בשנת 1930. מדוע הושוו תימני כינרת לפועלים הערבים, ומה הקשר בין “נחיתותם” האתנית בעיני החלוצים לבין תנאי מחייתם והשכר העלוב שהוקצה להם? בעבודה זו אנסה לשפוך אור על הקשר בין מוצא אתני לחלוקת משאבים כבר בראשיתה של הציונות, ולבסוף אסייג מעט את קביעותיו של ניני

בשנת 1910  – בתקופת העלייה השנייה – יצא שמואל יבנאלי לדרום תימן בכדי לשכנע יהודים תימנים לעלות ארצה. הוא תר אחר שכירי עבודה יהודים על מנת לכבוש את העבודה מידי הפועל הערבי, ולממש את רעיון העבודה העברית. במסגרת ‘עליית יבנאלי’ עלו כשבעים משפחות מדרום תימן מטעמים דתיים-משיחיים. מתוכם יושבו עשר משפחות ליד המושבה כנרת ושוכנו  ב’בית המוטור’ –  חדר מכונות ושני מחסנים – במשך שמונה עשרה שנה. יש לציין, כי עולים אלו עלו עם משפחותיהם וגילם נע בין חמש לשבעים שנה, להבדיל מעולי העלייה השנייה שהיו צעירים, רווקים וחסונים.

התימנים נחשבו ל’פועלים טבעיים’, ועל כן מיועדים להחליף את הערבים בעבודה חקלאית במושבות. לפועל הטבעי’ חמשה מאפיינים: “יש לו את כל התכונות הפיסיות של הפועל הערבי, הוא מסוגל לעשות כל עבודה בשדה כיבוש העבודה, הוא מקבל משכורת נמוכה ולפיכך הוא זול באחזקה, הוא מסתפק במועט ומסתגל במהרה לאקלים, הוא עות’ומני ומדבר ערבית, ומסוגל להתחרות בפועל הערבי אף בתכונות האופי כגון: התרפסות, חנפנות, וקבלת עול האיכרים בהכנעה”. הנחת היסוד הייתה שהואיל והתימנים שווים לערבים, הם אינם זקוקים ליותר מהדרוש למחייתם ולמגוריהם, בדומה לערבים; דא עקא, היות ותימני יפו וירושלים היו בעלי בתים, והתימנים שגרו במושבות לא היו קבועים בשל מחסור בדירות, הם לא יכלו להוות תחליף לפועלים הערבים במושבות. על כן נפלה ההחלטה להעלות תימנים חדשים ארצה מטעם המשרד הארצישראלי והפועל הצעיר.

מאפיינים אלו הוצמדו לתימני כנרת בגלל חיצוניותם, תרבותם ושפתם. תחילה יצר המשרד הארצישראלי את התנאים המפלים להסתפקות במועט, ולאחר מכן נאחז ביכולתם של עולי תימן להסתפק במועט כדי להפלותם. במלים אחרות, הטבעת תכונות מהותניות אלו על יהודי תימן גם הביאה לחלוקת משאבים לא צודקת, וגם הצדיקה את חלוקת המשאבים הלא-צודקת לאחר מעשה: תימני כנרת אשר גרו בתנאים אשר אינם ראויים למגורי אדם, ‘והסתפקו’ במחצית משכרם של הפועלים הצעירים, ממשו את מיתוס הפועל הטבעי המסתפק במועט. כך נעשה שימוש בשיח האוריינטליסטי על מנת לזכות בהטבות חומריות. יתרה על כך, חרף הדימוי העצמי של התנועה הציונית כבעלת ערכים אוניברסאליים וכשואפת לתיקון האדם ולצדק מעמדי, לא התקיימה כל סולידריות מעמדית בין ‘הפועל הטבעי’ לבין ‘הפועל האידיאליסט’ האשכנזי.

האחיזה העיקשת בקרקע של היהודים התימנים נתקלה בהפעלת אמצעי לחץ מצד האשכנזים על מנת שיעזבו: מנעו מהם קרקע ומים להשקיה ולשתיה, התנגדו להשלמת מספר יחידות הדיור, ולתוספת משפחות לשם הרחבת יישובם. כעבור שמונה עשרה שנות מאבק בטבע ובאדם, הם עזבו את המקום.

לסיכום, תימני תימן אשר עלו ארצה במסגרת עליית יבנאלי, סומנו מלכתחילה כפועלים טבעיים אשר עתידים להחליף את הפועלים הערבים במושבות. ניני מלקט בספר זה פיסת היסטוריה המגוללת את הפלייתה, הדרתה, ולבסוף את עקירתה של קבוצת תימני כנרת הנשכחת לכפר מרמורק בשנת 1930. ניני מטיל זרקור על התהוותם של השסעים הממוסדים בין אשכנזים למזרחים, ובין חילוניים ודתיים, אך נראה שאזכור רחב יותר של קשייהם הפיסיים והנפשיים של הפועלים האשכנזים, היה עשוי ליצור תמונה מאוזנת יותר.

תרומה לכתיבת מאמרים

כתיבת הבלוג מעבר לכך שהיא הנאה צרופה, דורשת זמן, מחקר, ומקורות. לא תמיד המקורות נגישים וישנה הוצאה כספית הכרוכה בכך. אם אהבתם את המאמרים ותרצו לקרוא עוד, אשמח לתרומה. ועכשיו, תיהנו ותודה

ערוץ הטלגרם

הדרך הכי טובה לדעת מתי עולה עוד מאמר לבלוג ולהיות הראשונים לקרוא, היא להצטרף לערוץ הבלוג בטלגרם. הקליקו על הלוגו כדי להצטרף לקהילת קוראי הבלוג

האחיות צאירי

שנות ה־20 של המאה הקודמת, מנכשות בשדה ליד בית המוטור

האחיות צאירי

עובדות בגינת הירק

הנשים מכבסות

כובסות ליד בית המוטור

Facebook Comments

    Leave Your Comment Here

    error: